הכנה לשתלים

הזזות שיניים לאורך הרכס לצורך בנית הרכס החסר אופקית (הוריזונטלית)

מערכת תאחיזת השן הבריאה כוללת בתוכה את רקמת העצם ומערכת סיבים רכים שסובבים את שורשי השיניים ומחברים אותם לעצם של הלסת. רקמת חניכיים שמכסה את העצם מהווה מחסום חיצוני נוסף. כאשר ישנה מחלת חניכיים מתקדמת, המלווה בנסיגת חניכיים, חל אובדן רקמת עצם התומכת בשן. כתוצאה מכך, השיניים מאבדות את תמיכתן, הניידות שלהן עולה עד לנשירת השן או עקירתה על ידי הרופא עקב דלקות וזיהומים הנלווים. אובדן שן מוקדם עקב הרס השן ולרבות בעקבות מחלת חניכיים מתלווה בנסיגת עצם התומכת בשן. כאשר מדובר במספר רב של שיניים, כל רכס העצם של הלסת מאבד את גובהו ואת רוחבו והופך להיות דק וקצר.
הבעיה שנוצרת בעקבות כך, לא רק אסתטית. ברור שנסיגת רקמת החניכיים בעקבות נסיגת העצם חושפת את שורשי השיניים הסמוכות ומהווה אדגר אסתטי למטופל ולמטפל. אך לא די בכך. כאשר הצורך בשיקום שיניים החסרות עולה, עולה גם צורך בשחזור הרכס החסר, לרבות לפני פרוצדורת ההשתלות. המטרה העיקרית היא להגדיל את שטח הלסת כך שתתאים לשתלים העתידיים וזה נעשה בדרך כלל על ידי שתלי העצם מלאכותיים או ממקור חי שהיא השתלת עצם עצמית. כאשר היא נעשית בתנאים אופטימליים על ידי רופא מומחה ובעל ניסיון, סיכויי ההצלחה הם גדולים מאד, אך עדיין מדובר בניתוח לכל דבר, המלווה גם בסיכונים ותופעות לווי או דורש ניתוח נוסף לייבוא העצם ממקור אחר של המטופל. בנוסף, רק לאחר חצי שנה עד שנה, אפשר יהיה להמשיך עם טיפול השיניים, כאשר העצם המושתלת תתקבל ותעבה את הלסת.
מזה כמספר עשורים הופיעו בספרות אורתודונטית דיווחים על אפשרות של הזזות אורתודונטיות של השיניים לאורך רכס העצם החסר. כתוצאה מהזזות אלה, נצפה בנית העצם פיזיולוגית ללא התערבות ניתוחית נוספת. ההסבר לכך הוא במתיחת הסיבים הסובבים את השן, המהווים חלק ממערכת התמיכה וכתוצאה מכך, גורמים לגירוי של תאים וסיבים הבונים את רקמת העצם החדשה.
תזוזות האלה יכולות להיות לאורך הרכס הנמוך אנכית ועל ידי כך, להגדיל את רוחבו יחד עם רקמת החניכיים שמעליו. כתוצאה, הרכס יתאים לקבלת השתלים עבים יותר המתאימים טוב יותר לבנית שיקום פה סופי. ניתן לבצע גם תזוזות אורתודונטיות אנכיות, כלומר להבקיע אותן מטה ועל ידי כך לגרום לבנית הרכס הפגום גם לגובה לפני קבלת השתלים ארוכים יותר. במקרה זה ישנה תוספת רקמת חניכיים משמעותית שעשויה לשפר משמעותית את מראה האסתטי של השיניים הסמוכות.
חשוב להבין שמדובר בפרוצדורה אורתודונטית לכל דבר, המחייבת בדרך כלל הרכב מכשור אורתודונטי זה או אחר ודורשת זמן לא מבוטל. אולם, בהשוואה לשיטות כירורגיות לבנית רכס העצם, יש בה יתרונות רבים. ביניהם: סיכויים טובים יותר להשגת מטרה, הגישה היא שמרנית יחסית לאופציה הניתוחית, תהליך בנית העצם הוא פיזיולוגי יותר וצפוי, ניתן להשיג גם מטרות אסתטיות נלוות כמו יישור שיניים ותיקון בעיות סגר נוספות.
מיותר לציין חשיבות התכנון מראש בשיתוף עם הרופא המטפל לשם השגת התוצאה האופטימלית ביותר לפני השיקום הסופי.